גזר דין בתיק ת"פ 47647-06-11

נגד הנאשם הוגש ביום 28.6.11 כתב אישום בו ייחסה לו התביעה עבירות אלימות כלפי אשתו. יצוין כי במקביל להגשת כתב האישום הוגשה נגד הנאשם בקשה למעצר עד תום הליכים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 20.7.11, בעוד הנאשם נתון במעצר, הודיעו הצדדים כי הגיעו לכדי הסדר טיעון. למעשה הצהירו הצדדים על הסדר דיוני, לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות אלא שבטרם טיעונים לעונש וגזר דין, יופנה לשירות המבחן.

הדיון נדחה לפי המלצת שירות המבחן, עד אשר ביום 6.12.11 טענו הצדדים לעונש משהוגש תסקיר שני משירות המבחן. כאן המקום לציין כי בין כה וכה שוחרר הנאשם ממעצרו ביום 12.8.11.

בטרם דיון במחלוקת שבין הצדדים לעניין העונש ראוי לציין באילו מעשים הודה הנאשם. הנאשם, יליד 1942 הודה כי בתאריך 23.6.11 סמוך לשעה אחת וחצי בצהרים משהעירה אשת הנאשם לנאשם בדבר כלי אוכל וכלים הזרוקים על הרצפה, אחז הנאשם במקל מטאטא והכה באמצעותו את המתלוננת בחזה ובידה. בהמשך לכך אמר לה הנאשם שיפגע בה והשליך את אשתו על הרצפה והכה אותה בחוזקה בראשה, בשפתיה ובסמוך לעינה.

עוד יש לציין כי הנאשם הודה שבבצעו המעשים הללו היה תחת השפעת אלכוהול. כתוצאה מאלימותו זו של הנאשם נגרמו לאשתו חבלות שונות: חבורה גדולה בזרוע שמאל, שטף דם גדול בחזה מעל שד שמאל, חבורה במצח, שריטה בלחי שמאל, נפיחות באף וכן פצע פתוח בשפה העליונה הפנימית.

הנאשם הודה כי איים על אשתו ותקף אותה תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

בעקבות ההסכם בין הצדדים הוגשו שני תסקירים משירות המבחן. לאחר ששירות המבחן בחן כל הנתונים הרלבנטיים מבחינתו המליץ כדלקמן:

"אנו ממליצים לבחון אפשרות של סיום ההליך המשפטי בעניינו בהטלת ענישה הרתעתית, כאשר הרושם כי התנהלות ההליך המשפטי כנגדו היווה גורם מרתיע שיציב גבול להמשך התנהגותו [ה]אלימה כלפי האישה."

בטיעוניה לעונש עתרה באת כוח התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר. מבחינת התביעה אין נפקא מינה המלצת שירות המבחן המבוססת על ממצאים ועל ניתוח נתונים רלבנטיים. העיקרון המנחה מבחינת התביעה הוא חומרת מעשה המובילה לעונש של מאסר בפועל, בלי להתחשב בנתונים אחרים שיש ויהיו רלבנטיים.

באת כוח הנאשם, עמדה על אשר עבר על הנאשם מאז ביצוע המעשים. שכן מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין, שעבד כל חייו מאז עלותו ארצה בתעשייה האווירית שירת בצה''ל והאלימות שגילה הנאשם כלפי אשתו מקורה במשבר שחווה בנם המתגורר בארצות הברית אשר אשתו נטשה אותו עם ילדיו הצעירים. משבר זה של הבן השליך על הנאשם ואשתו. באת כוח הנאשם ציינה כי אשת הנאשם, אינה מצויה בארץ אלא נסעה לסייע לבנם בארצות הברית, וכי בכל העת בה מצויה היא שם שומרת על קשר עם הנאשם.

אני סבור כי עמדת התביעה במקרה זה נוקשה. אכן, מעשיו של הנאשם חמורים ביותר וכי מדיניות הענישה ככל שמדובר באלימות אדם כלפי בן זוגו היא החמרה בענישה. לא מצאתי להרחיב הדיבור באשר למקורה של מדיניות זו, די אם אומר כי לצערנו הרב, אלימות מסוג זה, יש ותגרום לתוצאות טרגיות.

אלא שענישתו של אדם אינה מעשה שיפוטי שטוח ללא ניתוח דברים לעומקם. אין מדובר בסרגל ענישה יבש קר ומנוכר אשר מתעלם מנסיבות לקולא. הנסיבות במקרה זה נוטות לדחות עמדת התביעה.

הנאשם, שאינו צעיר לימים אדם כבן 69, היה עצור לראשונה בחייו, מיום 24.6.11 ועד 12.8.11 דהיינו למעלה מחודש וחצי. הלם המעצר ומשמעותו לאדם נורמטיבי בגילו ובמעמדו של הנאשם ידוע וברור בלי הצורך לפרט. בטוחני כי מעצר זה היה בו כדי להבהיר לנאשם חומרת מעשיו ותוצאותיהם. עיון בתסקירי שירות המבחן יגלה כי הנאשם אינו זקוק לטיפול ומסקנה זו לא באה כלאחר יד אלא לאחר איבחון מדוקדק של הגורמים המקצועיים המוסמכים.

לא מצאתי לפרט מן האמור בתסקירי שירות המבחן, אך אומר כי המלצת שירות המבחן אינה מנותקת, ההיפך, היא קשורה בקשר ישיר והדוק עם העובדות והנתונים הרלבנטיים.

לאחר שאני שוקל מכלול השיקולים אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות  כלפי  בת זוג לרבות איומים.

500 ש''ח קנס או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10/2/2012.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.